ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

כבד מדכא עשוי טוב

סרט יוצא דופן ומטריד, מאוד אמין מבחינת הדמויות הלבוש האווירה, גם בזכות הצילום בשחור-לבן מרתק מהרגע הראשון, שנים כבר לא ראיתי סרט כל כך איכותי. מומלץ ביותר!

אני לרוב חובבת סרטים זרים ואומנותיים, אבל לאחר שעה לא הבנתי למה בדיוק אני צופה בסרט הזה...ארוך מדי ומייגע, כבד וחסר עלילה. הבמאי ניסה להעביר לנו מסר חשוב, אלא שמרוב כבדות לא עניין אותי בכלל מהו. אני בספק אם מישהו מתחת לגיל 50 מסוגל לסבול את הסרט הזה עד סופו.

שם הסרט המלא הוא "סרט לבן סיפור ילדים גרמני" הכומר מכריח את ילדיו לענוד סרט לבן למען יזכרו שהם טהורים.האם באמת הם טהורים ?מה מסתתר מאחורי התום ? היו קטעים בסרט שאני פחדתי מהילדים "התמימים". הסרט מצולם בשחור לבן,שמשווה לסרט יצירה עתיקה . מצד אחד בכפר מתרחשים אירועים אכזריים ,זה מתחיל ברופא שנפצע כשסוסו נתקל בחוט תיל,ילד מפגר עובר התעללות,אסם תבואה עולה באש,בנו של בעל האחוזה נופל גם הוא קורבן להתעללות,ניצול מיני של ילדות הכאת ילדים בידי הוריהם . ומצד שני צילומים נפלאים של שדות חיטה, באדמה שמכוסה בשלג.,בנחל,ונופים עוצרי נשימה בחילופי העונות ... הסרט מסופר מנקודת מבט של מורה מנחושים,רכילות על עולם שבמונחים יש טוב ורע ,שחור לבן. אחת מיצירות הקולנועיות הגדולות של מיכאל האנקה. מומלץ לצפות בסרט.

סרט כבד מסר חשוב שנדמה לי שמסתכם באזכור שהיה בסרט של הפסוק "פוקד עוון אבות על בנים" הסרט לא עושה חיים קלים לצופה. המשחק של הילדים והקלוז-אפים עליהם השאירו רושם חזק. סרט לבן, אם אפשר היה קצת פחות לבן היה מקל עליי לקרוא את הכתוביות... לבן על לבן יוצא לא מובן.

זה סרט ממש מגעיל ולדעתי הגזימו עם התסריט שהגרמנים מתנהגים בצורה כזו דוחה לילדים שלהם...מוגזם מידי,ארוך בלי טעם,ומשעמם רצח!("חסר צבע לסרט")

נכון שהסרט מצולם להפליא. והמשחק מצוין. והצבע שחור-לבן ממש במקום.אלה שכל מה שהנקה כנראה רצה להגיד זה שהרוע והרשע השתלטו על העולם. העולם הגרמני, לפחות. בחלק הפרוטסטנטית והנוקשה לפני מלחמת העולם הראשונה-דכי לקלוע במטרה בדיוק יתר. או.קי, עכשיו אנחנו יודעים. רע מאוד...אז מה? לא ידענו?נניח, אז מה אנחנו מסיקים מזה? מה נתגלה לנו אחרי שעות התבוננות בנוף הפסטורלי והאלימות הכבושה? אחרי שעתים וחצי אתה יוצא בתחושה שהאכילו אותך במשהו כבר לעוס מזמן. היסוד של הרועה הנצי, כמו שכותבים המבקרים? בחייכם! פילוסופיה בגרוש העטופה במשמעות העצמית ומנופחת וכל זה – בסרט כמעט בלשי ורק הסוף והגילוי של הפושע חסרים לו. "החט ללא העונש" איזו גילוי יוצא דופן! קולנוע חשוב? ללא ספק. קולנוע טוב? את זה אף אחד עוד לא אמר ובצדק

הבנתי את הרעיון -אבל זה לא מספיק ולא מצדיק סרט בשחור לבן קודר ללא שיא.. ארוך ומיגע

לסרט הלבן דו משמעות מצד אחד אולי הצילומים הנפלאים בשחור לבן של הסרט עצמו ומצד שני הסרט הלבן שאותו נדרשו הילדים לענוד על זרועם. הסרט היה יכול לגלוש בקלות למלודרמת מתח פשטנית שחוקה ונדושה אבל הנקה משכיל לשרטט בסרטו החכם תמונה ריאליסטית קודרת טראגית ופסימית למציאות האנושית ככלל ולזו הגרמנית בפרט. אלו הם דמדומי האלים. אנחנו שיודעים מה קרה בהמשך חווים בסרט הנפלא והנדיר הזה את זרעי הפורענות.

סרט לבן הוא עוד יצירת מופת של מיכאל אנקה. הסרט עשוי נהדר ומרתק. מעל הכל מרחפת האווירה של התקופה שהוא הצליח לשחזר בצורה מושלמת. סרט שמעורר מחשבה ורצון לצפות בו שנית

סרט לבן הוא סרט מצויין, מורכב מאוד, מעלה הרבה שאלות ומזכיר לנו שהכחשה ("הפטרון האוניברסלי" הזה של בני אדם בכל מקום ובכל הזמנים) היא דרך לגהנום.בימוי, צילום ומשחק מעולים. אחד מהסרטים הטובים בשנים האחרונות.

סרט מצויין, מורכב מאוד, מעלה הרבה שאלות ומזכיר לנו שהכחשה ("הפטרון האוניברסי" הזה של בני אדם בכל מקום ובכל הזמנים)מובילה לגהנום.קצב מהפנט, בימוי צילום ומשחק מעולים.אחד מהסרטים הטובים בשנים האחרונות.

מהומה רבה על שום דבר. ישבתי ובאמת ניסיתי להבין לאן חותר הסרט ומה הוא מנסה להעביר. בסיכום שום דבר מעניין שיעמום אחד ארוך ומייגע. לחכות לדי וי די

סרט נוראי!לא ללכת תברחו. שעמום אחד גדול. הסרט לא זז. נרדמתי.

בחיי שאני לא מבין מה ההמולה סביב הסרט הזה. בעיני הסרט לא מחדש דבר וחצי דבר בעולם הקולנוע. הוא נראה ומתנהג באופן מיושן שיותר מתאים לסרט משנות ה-50 אלא שאין לו את הפריבלגיה של להקדים במאים כמו אינגמר ברגמן ואף הנקה עצמו בסוג הסרטים הללו. מעבר לכך, גם בתור סרט היסטורי, כבד, מלא עלילות משנה שהמשמעות האמיתית שלו מתגלה לאחר נבירה עמוקה בסאבטקסט הוא בינוני ואף למעטה מכך. יש תחושה שהנקה מתנשא על הקהל שלו. הוא בא לעשות סרט על המהות האכזרית של האדם והעיוות של החברה הפטריארכלית וממש לא אכפת לו אם הקהל שלו מצליח לעבור את החוויה. התחושה בסוף הסרט שלי ושל רבים מהצופים בקהל היתה שאם לא אהבת את הסרט אתה לא אנין טעם. אז בואו נגיד את האמת וזהו:זה סרט משעמם בצורה יוצאת דופן, שלא מחדש דבר, לא מעורר הזדהות בכל צורה (אם זה בשחור לבן המיותר לחלוטין ואם זה בחוסר התמקדות באף דמות בצורה כלשהי שיכולה להחזיק צופה ממוצע בסרט). יש תחושה שעל בסיס הסיפורי םשבסרט ניתן היה ליצור סרט נפלא אבל מיכאלה הקה החליט להצדיק את הסטיגמה הטיפוסית על קולנוע אירופאי. אם ככה אז הוא הצליח. זה ל אומר שהקהל צריך לסבול מזה

מופלא ומהפנט.

סרט אסתטי ומיסתורי החוטא בפוסטמודרניזם קיצוני ואופנתי בו מותר לזרוע הרבה אפשרויות לנרטיבים שונים של עלילה אך אין צורך לאמר משהו בסוף. על אף העניין שרבבות פרטים בסיפור מעלים, בסופו של דבר הצופה נותר עם חצי תאוותו בידו, ללא שום מטה-סיפור או סיפורון שיפענח את המיסתורין ויבהיר מה בעצם נאמר כאן. אלימות? פדופיליה? מלחמה? בגידה? טוב, נו, הכל יכול להיות ובעצם שום דבר גם. אסתטיקה של שחור-לבן יחד עם דמויות המרושתות לוורטר הצעיר של גתה, דך השמך של שוברט ומבנה עלילתי המזכיר את סיפוריו של פון קלייסט מצטיירים בסופו של דבר כמו פרסומת אופנתית לתרבות גרמניה. במכון גתה יאהבו את הסרט.

Das weisse Band הצליח למתרגם עם שם הסרט....ההמשך היה הפסד לקהל שאינו דובר גרמנית. אחרי האחים גרים (סוף המאה ה18 עד אמצע המאה ה-19) לכלוכית (במקור אשנפוטל) , עמי ותמי (במקור הנזל וגרטל) ,שלגיה ,החלילן מהמלין,פעמונית (במקור רפונזל) , עוץ לי גוץ לי (במקור רומפלשטילצכן) הגיע היינריך הופמן עם יהושע הפרוע DER STRUWWELPETER. באותה תקופה גם פורסם וויצק (Woyzeck) מחזה מאת גיאורג ביכנר אשר בשנות ה-20 של המאה הקודמת הולחן ע"י אלבן ברג לאופרה. לכל הסופרים, המחזאים והמלחינים הגרמנים הללו, מצטרף עתה מיכאל הנקה בסרט ע נ ק "סרט לבן". בצבעי שחור לבן שהוא ממשיך ומנציח כקודמיו שיטות חינוך ברוטאליות, מעשים מזוויעים ואלימות כבושה שתוצאותיה איומות כל העת . אני דור ראשון לפליטי אותה תרבות, חש שההיסטוריה לא הצליחה לשנות הרבה. גם סרט כזה שהוא רק אומנות קולנוע ברמות הכי גבוהות בהן נתקלתי לאחרונה,יותר מרומז על יצריה "ויכולותיה" הנמשכים של התרבות הגרמנית.

סרט לבן. סרט מצוין אם כי קשה מאד לצפייה. מתחת למעטה של הכאילו הכול בסדר מתרחשים אירועים קשים. סביר כי יוצרי הסרט מבקשים לעורר את הצופה לחשיבה. אנו מייד רואים במציאות המתוארת בסרט את זו אשר אפשרה את צמיחת הנאמנות העיוורת הנוראית. יתכן כי יש כאן סמליות למשהו רחב יותר, אוניברסלי. המשחק של כולם, ילדים ומבוגרים, מושלם. צילומי השחור-לבן יפהפיים, מתאימים לאווירה. הסרט בנוי מקטעים קצרים, אשר בכול אחד מהם טמון מסר נפרד. מאז ראיתי אותו, איני מפסיק לחשוב עליו.בדומה לדוגוויל, דבר אליה. לכו, חשוב לראות ויותר מכך חשוב ללמוד ממנו.

סרט מעניין ושונה (ושחור לבן).. מיועד למיושבים (תרתי משמע) להרצאה בגרמנית 'דקומנטרית'.. הצצה אל עולם שאולי היה ואולי הוא דמיונו של הבמאי..זה אינו סרט לאוהבי הנאה ובידור.. כתוב 'סרט לבן' אך זהו סרט אפור מתחילתו ועד סופו..ובכל זאת לא משתעממים בו לרגע..